יום שני, 1 בנובמבר 2010

פייבל 3 זה לא RPG ולמה אני לא סובל Spawn Camping

לפני מספר ימים הגיע לחנויות פייבל 3,המשחק השלישי בסדרת ה-Action-Adventire-RPG-MMO-Simulaterפיייבל,ולפי נתוני המכירות העדכניים לפיהם הוא מכר כ-1.3 מיליון עותקים בשבוע הראשון שלו בחנויות,התקבל בהתלהבות יתרה מצד הגיימרים ברחבי העולם.(יש לציין שכרגע יצאה רק גרסת האקס בוקס וגרסת המחשב מתעכבת במספר שבועות או חודשים).
גם לי הזדמן לשחק בפייבל והחוויה שלי ממנו עד עכשיו היא סבירה +.המשחק מוצא את האיזון הנכון בין חקר עולם עצום ולבין אקשן מהנה ופשוט.מי שמתכוון ללכת ולרכוש את פייבל 3 בגלל שזה נשמע לו משחק RPG,אז יכול להיות שהוא מעט יתאכזב.
אין במשחק שום מערכת של עלייה ברמות.כן אפשר לרכוש סקילים חדשים ושיפורים לנשקים עם נקודות מיוחדות שתקבלו על כל דבר קטן,אפילו ליטוף הכלב שלכם,אבל הדרך הזאת מרגישה דומה לזאת שבסדרת GOW.אסוף אורבים ובזבזם על שיפורים.
עוד מערכת שאינה קיימת במשחק היא קארמה.ז"א ישנן בחירות שאתם צריכים לעשות ועל פיהם היחס אליכם ישתנה,אבל מערכת זו בהחלט לא מפותחת כמו מערכת הקארמה של משחקי FALLOUT האחרונים.
דבר אחרון,שהאמת טיפה הפריע לי באופן אישי,הוא שהסיפור לינארי להחריד.לפחות החלק הראשון שלו בו אתם מנסים לתפוס את המלוכה.אפשר לסטות מן הדרך הראשית ולבצע שלל משימות צד(ויש מאות כאלה!),אבל אף בחירה שתעשו במשימות הסיפור לא תשפיע על האאוט-קאם וזה טיפה מאכזב.בפייבל 2 למשל,אתם הייתם קובעים את סיפור החיים שלכם והעלילה היית "נבנת" סביבכם.פייבל 3 הולך טיפה אחרונית במובן הזה ומעניק לשחקנים דרך אחת עליהם הם צועדים עד לקיחת המלוכה.
כל אלו כמובן לא אומרים שפייבל 3 הוא משחק רע.ממש ממש לא!בישיבה הראשונה שלי איתו נסחפתי כל כך אל העולם העצום שלו,שפשוט לא יכולתי להפסיק.וזאת רק עם שתי משימות מרכזיות שהשלמתי.כל שאר הזמן הוקדש למשימות צד,הסתובבות בעולם ואינטרקציה עם דמויות.
פייבל 3 הוא פשוט RPG רע.אין בו מערכת עלייה בדרגות, או קארמה ברורה והוא בעל סיפור לינארי,לכן אם הוא היה נשען רק על מרכיבי RPG,הוא היה נכשל.מזלו שמאחוריו עומד אחד מהמפתחים הכי גדולים ומוכשרים של התעשייה,הקשקשן הבריטי,פיטר מולינו.
ולנושא הבא,שעיצבן אותי במיוחד בימים האחרונים.זוכרים שפוסט הקודם אמרתי שהמפות של MOH קטנות.אז לפעמים אני לא מצליח להבין עד כמה.הספון קמפינג שהולך בשרתים אחדים הוא פשוט בלתי נסבל.I spawn,I die,ממש כך.אין לי מושג איך שחקני הקבוצה השנייה מספיקים להגיע כל כך מהר לספון של הקבוצה שלי,אבל כשהם שם פשוט אי אפשר לשחק!עזבתי משחקים באמצע רק כדי לחזור לשרת אחר שאותו הדבר קורה בו!DICE חייבים לעשות עם זה משהו,כי בסופו של דבר כל אותם שחקנים שמשחקים רק בשביל הנקודות סקיל,ישתלטו על השרתים והמשחק יהיה פשוט בלתי נסבל.

ולסיום,עובדה משעשעת.ROCK BAND 3 מכר בשבוע הראשון שלו בבריטניה קצת יותר מ-7000 עותקים.פאקינג 7000 עותקים!!!איפה הימים שכשגיטר הירו חדש היה יוצא,כל התעשייה היית עוברת לדום?תודה רבה אקטוויז'ן על שהוצאתם משחק גיטר הירו כל שלוש דקות והרסתם את ז'אנר משחקי המוזיקה.עד שיוצא משחק,כמו רוק באנד 3,שמנסה לחדש עם קלידים ומצב פרו חדשני,הוא לא יכול להצליח בגלל שאנשים כבר לא מאמינים בז'אנר יותר.כל כך חבל...


זהו להפעם,
Remember To Stay Frosty,
גדעון.

יום רביעי, 27 באוקטובר 2010

למה פתחתי את הבלוג הזה ובאילו משחקים אני משחק לאחרונה

אז קודם כל,לפני שאתחיל לקשקש,ראוי שאני אציג את עצמי.קוראים לי גדעון ברוט,אני בן 15,תלמיד כיתה י',סוג של גיימר רוסי וזועם ואוהב לכתוב להנאתי.
בנוסף לבלוג הזה,אני גם כותב את מדור "מהקופסה" באתר ויגיימס.אני הבעלים הגאה של קונסולת אקס בוקס 360 ELLITE,מחשב סביר שמספיק כדי להריץ את קוד וגם שתי קונסולות ניידות:ה-DS וה-PSP.
למה פתחתי את הבלוג הזה?שאלה קשה.התשובה הראשונה שעולה לי בראש היא בגללם.איזה כיף לחברה בגיימפאד שהם יכולים להביע את דעתם על כל משחק שהם משחקים בו,על מצב התעשייה ועל כמה שהם עצבניים על...משהו,לא משנה,אבל עצבניים!
אז אני,בתור אדם עצבני מטבעי,החלטתי לפרוק את העצבים שלי על התעשייה כאן בבלוג.
התוכן העיקרי שתוכלו למצוא פה הוא רשמים שלי ממשחקים,ביקורות,חדשות,סרטונים מגניבים והמלצות.בסה"כ הבלוג מיועד בעיקר כדי לפרוק את כל מה שישי לי להגיד על גיימינג ועל מה שמסביב.(הבהרה:הבלוג לא יכלול שום מידע על החיים האישיים שלי,אז אם אתם אימואים צמאים לקצת בכי ויגון,עופו מפה!)
ונעבור למשחקים שאני משחק בהם לאחרונה ונתחיל בפיפ"א 11.מהמשחק הראשון ששיחקתי,במסגרת ה-Exhibition Match,לא סבלתי את המשחק הזה.לומר את האמת,כן נקשרתי אליו למשך כמה שעות,אבל הוא לא ממש מהנה.למה?כי הוא דומה מידי למשחקי פיפ"א האחרונים:איטי,מחושב ובעיקר ריאליסטי מידי.אני מתגעגע לימים בהם היה אפשר לקפוץ למשחק בפיפ"א וסתם להנות.בפיפ"א 11 צריך להתרכז ולהתאמץ,ובשביל זה יש את PES.פיפ"א אמור להיות כיף!איפה הכיף?!אני רוצה את הכיף שלי בחזרה!!!!
המשחק השני איתו אני מבלה את רוב שעות היום בשבוע האחרון הוא MOH שיצא לפני כשבוע.אני זוכר את עצמי קורא בשמחה על ההכרזה של  EA שהיא מחייה את הסדרה ומעבירה אותה לזמנם המודרניים.כמה חודשים לפני יציאת המשחק,לא עמדתי בפיתוי והזמנתי אותו מראש,דבר שאני מנוע מלעשות בעיקר בגלל שאני מחכה לביקורות,מפני שלדעתי הן מקור מהימן לדעת אם משחק הוא טוב או לא.
אז מה אני אגיד לכם?MOH הוא משחק טוב מאד.הוא לא מתקרב לרמות של COD4 ו-MW2,אבל הוא בהחלט משחק מעולה.הקמפיין שלו מהיר ומשתנה מספיק כדי להשאר מעניין והוא הומאג' ברור לחיילים ביחידות המיוחדות של ארה"ב.הסינגל קצר ביותר(5 שעות לכל יותר) ופשוט להחריד,אבל הוא יחזיק אתכם מרותקים לכסא וירגש אתכם בסיום.
החוויה שלי עם המולטי של המשחק מתחלקת לשניים:הכיף שבלהרוג יריבים והעצבים בלמות מסנייפרים.
המולטי של המשחק הוא חיקוי די בוטה של MW2 עם קלאסים(אשר להבדיל מקוד לא ניתנים לעיצוב אישי),עלייה ברמות ושיפור נשקים.פיתוח הדמות לא עמוק וגדול כמו ב-MW2,אבל בהחלט מספק.
הבעיה העיקרית של MOH הוא שהוא מנסה להיות יותר מידי כמו MW2 עם משחקיות של Battelfield.המפתחת של המולטי,DICE(הסינגל פותח על ידי צוות אחר),לקחה את המשחקיות של BC2 והעבירה אותה למפות קטנות יותר,מה שלא ממש עובד.זאת אומרת אם אין סנייפרים זה דווקא כיף,אבל כמו ב-BC2 הסנייפרים הורגים בירייה אחת ותמיד נמצאים בנקודות עדיפות.במפות גדולות עם רכבים כמו בבאטלפילד אין עם זה בעיה,אבל במפות צרות וקטנות זה לא כיף עד בלתי נסבל.
ישנן עוד בעיות במולטי כמו לאגים,Matchmaking בעייתי ו-Hit Dedication שלפעמים פשוט מסרב לעבוד,אבל סה"כ הוא כיפי ויעסיק אתכם עד שבלאק אופס יגיע,ואולי אפילו טיפה אחרי.
זהו להפעם,מקווה שקיבלתם קצת מושג על מי אני ומה הם דעותיי מהפוסט הראשון הזה.אני מקווה לעדכן את הבלוג כל כמה ימים ומבטיח להגיב על תגובות נבחרות.
לסיום,אני רוצה להמליץ לכם על בחור אחד בשם DarksydePhil שעושה פליית'רוס של משחקים ביוטיוב.הוא בחור ממש מצחיק ולאחרונה,אחרי שפוטר מהעבודה הרגילה שלו,הוא מנסה להפוך את עניין היוטיוב לעבודה של ממש.
תוכלו למצוא עליו עוד פרטים באתר שלו(שנמצא עדיין בבטא חוץ מהפורומים) ובמיין צ'אנל שלו ביוטיוב.
עד הפעם הבאה,
Remember To Stay Frosty,
גדעון.